שיבא גם בחלל: ניסוי ראשון מסוגו של חוקר משיבא יתבצע על גבי לוויין ניסוי שישוגר לחלל
פרופ' אוהד גל מור, ראש המעבדה לחקר מחלות זיהומיות, יהיה החוקר הראשון משיבא "שמגיע" לחלל. זאת, במסגרת ניסוי ראשון מסוגו בישראל, ובין המעטים בעולם, שיתבצע מחוץ לכדור הארץ באמצעות לוויין ניסוי שישוגר לחלל בחודש אוקטובר השנה.
הניסוי מעורר עניין גדול גם מעצם הנושא בו הוא מתמקד כאשר מטרתו היא לבדוק את אחת הסוגיות המרכזיות המטרידות את עולם הרפואה והמדע כיום תופעת התפתחות עמידות לאנטיביוטיקה בקרב חיידקים. ארגון הבריאות העולמי WHO אף הגדיר לאחרונה את התופעה כאחד האתגרים החשובים והקריטיים ביותר העומדים בפני הרפואה המודרנית וקרא למציאת דרכים חדשות ויצירתיות להתמודד עמה.
על כן, הניסוי יבדוק את השפעת היעדר כוח הכבידה על יכולתם של חיידקים להפיץ גנים המקנים עמידות לאנטיביוטיקה.
שיגור הלוויין יתבצע על ידי חברת החלל הישראלית SpacePharma כאשר הניסוי של פרופ' גל מור - יצטרף לשלושה ניסויים נוספים במסגרת שיתוף פעולה ישראלי איטלקי יחד עם משרד המדע והטכנולוגיה. פרופ' גל מור מבצע את הניסוי יחד עם החוקרים השותפים, פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות, בר פיסקון מהמעבדה למחלות זיהומיות וקבוצתו של פרופ' רפאל זארילי, רופא וחוקר מאוניברסיטת נאפולי באיטליה.
חיידק יכול לרכוש עמידות לאנטיביוטיקה בשני אופנים, האחד על ידי מוטציה, שינוי נקודתי באבני הבניין שבונות את הקוד הגנטי של החיידק, הדנ"א. שינוי זה לרוב נדיר ויקנה עמידות לסוג אחד של אנטיביוטיקה או לחומרים אנטיביוטיים דומים השייכים למשפחה אחת בלבד. האופן השני הוא באמצעות רכישה של חומר גנטי (בד"כ דנ"א) ממקור זר, שמקורו בסביבה או בחיידק אחר. רכישה של דנ"א ממקור זר, נקראת "העברת גנים אופקית" ובמסגרתה החיידק יכול לקבל גן אחד או יותר המקנים לו עמידות לאנטיביוטיקה. תהליך זה הינו בעל פוטנציאל מסוכנות גבוה מאחר שהוא יחסית יעיל (בהשוואה למוטציות נקודתיות), בשל העובדה כי חומר גנטי יכול להיות מועבר גם בין מינים שונים ואפילו מאוד רחוקים של חיידקים, ובשל העובדה כי במקרים רבים החומר הגנטי שמועבר כולל מספר גנים לעמידות, באופן שהופך את החיידק לעמיד בפני מספר אנטיביוטיקות שונות.
הבנת נושא רכישת עמידות ע"י חיידקים חשובה לנו משתי סיבות. האחת, כדי להבין איך שילוח ושהייה בחלל של אנשים ועצמים הנושאים חיידקים בכמות גדולה משפיעה על הפיכתם לעמידים. זאת בשל הנגשת מרחב החלל לבני אדם ופיתוח תיירות החלל. והסיבה השנייה היא הצורך לבודד את השפעתם של גורמים פיזיקליים וביולוגיים שונים על תהליכים אלה. ניסויים בחלל בהיעדר כוח משיכה עוזרים לנו לבודד מרכיב פיזיקלי אחד אשר נשאר קבוע על פני כדור הארץ ולבחון את השפעתו הישירה על תהליך רכישת האנטיביוטיקה.
הבנה טובה יותר של האופן בו חיידקים רוכשים עמידות תשמש למציאת פתרונות אחרים ובלתי שיגרתים שיעזרו להילחם בתופעה.
ייחודיותו של הניסוי היא בעובדה שמדובר בין הניסויים המעטים בעולם שמתבצעים בחלל, והראשון בישראל. במסגרת הניסוי ישוגרו לחלל שתי אוכלוסיות מסומנות של חיידקים ובאמצעים שונים יתבצע מעקב אחרי הפיכתם לעמידים וייקבע קצב התרחשותו של תהליך זה, תוך השוואתו במקביל, לזה שמתרחש על פני כדור הארץ תחת תנאי כבידה.
פרופ' גל מור: "הבנה טובה יותר של האופן בו חיידקים רוכשים עמידות תאפשר לנו למצוא פתרונות חדשים למחלות זיהומיות שאנשי הרפואה חשבו שמיגרו לפני שנים אך חזרו כעת, כאשר עכשיו הם עמידים לאנטיביוטיקות. הבנת השפעת כוח הכבידה, תאפשר לנו להבין טוב יותר את התהליך הביולוגי המורכב הזה ולמצוא דרכים לעכבו. למשל, לאחרונה מצאנו כי חומר מסוים אשר נמצא באופן טבעי בכיס המרה, מעכב מאוד את יכולתם של חיידקים להעביר דנ"א כולל גנים המקנים עמידות לאנטיביוטיקות ואנו בוחנים כעת שימושים מעשיים בחומר זה כדי להילחם בהתפשטותם של עמידויות בקרב חיידקים, מבלי שתופעל ברירה ישירה על החיידקים עצמם, ובכך להפחית את הסיכוי להתפתחותה של עמידות חדשה. הבנה טובה יותר של האופן בו חיידקים רוכשים עמידות תשמש למציאת פתרונות נוספים ובלתי שיגרתיים להילחם בתופעת התפשטות העמידות בקרב חיידקים, ובכך להתמודד עם אחד האתגרים הרפואיים הקריטיים של ימינו".
המעבדה לחקר מחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא בראשות פרופ' אוהד גל מור עוסקת במחקר מתקדם המפענח את האופן בו חיידקים גורמים למחלות בבני אדם ואת האופן בו חיידקים רוכשים עמידות לאנטיביוטיקה. אחד המחקרים האחרונים המנוהלים במעבדה מתמקד בשאלת השפעת כוח הכבידה על היכולת של חיידקים לרכוש עמידות.