חשיבותה הבריאותית של פעילות גופנית סדירה מוכחת היטב- לכל אדם, ובכל גיל, מין ורמת בריאות.
מדובר בפירוש ב'תרופת פלא', המונעת ומטפלת בעשרות מחלות במקביל. לפעילות יש יתרונות רבים גם לחולים במחלות מפרקים כגון דלקת מפרקים ניוונית (אוסטאוארתריטיס).
ראשית כל, פעילות סדירה משפרת תפקוד בחולי דלקת מפרקים ניוונית ומפחיתה כאבים.
שנית, כל היתרונות הרבים והמוכרים של הפעילות הגופנית לכלל האוכלוסיה מתקיימים בנוסף ובמקביל: הפחתת סיכון למחלות לב וכלי דם, לסוכרת, למספר סוגי סרטן, ועוד.
חשוב לדעת כי לחולי דלקת מפרקים ישנה שכיחות גבוהה יותר של השמנה וגורמי סיכון למחלת לב וכלי דם בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. לפיכך, בעת הטיפול בחולה, יש לתת את הדעת גם למחלות נוספות נלוות מעבר למחלת המפרקים.
פעילות גופנית הינה חלק מהטיפול המומלץ בדלקת מפרקים ניוונית על פי ההנחיות הקליניות המקובלות. הפעילות תסייע בירידה במשקל, אשר נדרשת במקרים רבים, תשפר את הכושר האירובי, תחזק שרירים, תשמר טווחי תנועה ותפחית כאב.
כמות וסוג הפעילות המומלצת דומים לאלו של כלל האוכלוסיה, ורוב המטופלים יכולים בהחלט ליישם זאת:
כל מה שצריך לעשות הוא לצבור 150 דקות בשבוע של פעילות מהסוג האירובי לפחות.
מהי פעילות אירובית? הליכה, רכיבה על אופנים, שחייה, משחקי כדור או חוגי סטודיו אירוביים. בנוסף, פעמיים-שלוש בשבוע יש להוסיף אימוני התנגדות ("כח"), אשר מחזקים את השרירים והעצמות, משפרים את הרכב הגוף, ומוסיפים עוד יתרונות בריאותיים לפעילות האירובית.
ישנם מקרים בהם כאבי המפרקים מתגברים בעקבות פעילות נושאת משקל כגון הליכה, ולכן ישנו קושי בביצוע פעילות גופנית. במקרים אלו ניתן לבצע פעילות במים, אשר מפחיתים את משקל הגוף, פעילות אירובית על גבי אופני כושר או מכשירים אחרים אשר מפחיתים את העומס על המפרקים, חוגי סטודיו שונים, ו/או להגביר את אימוני הכוח. בהמשך, עם הירידה במשקל, סביר כי ניתן יהיה לבצע הליכה ללא כאבים.