כהורים, אנחנו כל הזמן אומרים דברים לילדינו כדי לעודד אותם לאכול יותר בריא. אולם בעולם המודרני, הממוקד אוכל, גם הערות עם הכוונות הטובות ביותר יכולות להיות מתורגמות למשהו שלילי המעכב אכילה.
אז להלן 10 "הצהרות" שהורים מרבים להשתמש בהם מול ילדיהם:
#01 "תראה! אפילו אח/אחות/חבר שלך אוכל את זה. למה שלא תאכל גם?"
תרגום: "הוא/היא יותר טובים ממני"
מה כדאי להגיד: "אני מאמינה שבסוף ייתכן שתאהב. זה דורש הרבה טעימות כדי להסתגל לטעם חדש".
ראציונל: במקום רגשי נחיתות, אתם רוצים להחדיר ביטחון לילד שהוא יאהב את האוכל בזמנו שלו.
#02 "אבל אהבת לאכול תותים! - אתה כל כך בררן"
תרגום: "אני כנראה לא אצליח להחלים מעניין ה"בררנות" הזה"
מה כדאי לעשות: אל תתנו לזה שם מולו. נסו בינתיים להפוך את האכילה לחוויה
ראציונל: המנעו מתיוג הילד כ"בררן" שכן מדובר בשלב נורמטיבי בהתפתחות ולתיוגים יש נטייה לדבוק.
#03 "פעם אחרונה שאני אומרת את זה! לא! אסור לך גלידה!"
תרגום: "אני לעולם לא אוכל גלידה בחיי!"
מה כדאי להגיד: "אנחנו לא אוכלים גלידה עכשיו, כי בעוד חצי שעה נשב לאכול ארוחת צהריים. נאכל גלידה בתור קינוח מתישהו השבוע"
ראציונל: ילדים מבינים הרבה יותר טוב כשיש סיבה ללמה הם לא יכולים לאכול משהו ועוד יותר טוב כשהם יודעים שזה יהיה משולב באחת מהארוחות שלהם.
#04 "לא אכלת מספיק. תאכל עוד כמה ביסים ואז תוכל לקום מהשולחן"
תרגום: "אמא/אבא/צלחת ריקה (איתותים חיצוניים) יודעים יותר טוב ממני כשאני שבע"
מה כדאי להגיד: "היה בטוח שאכלת מספיק ואתה שבע, כי הפעם הבאה שאנחנו מתיישבים לאכול יהיה בארוחת צהריים/ערב/ביניים.."
ראציונל: כשהילד אחראי לכמות שהוא אוכל, הוא לומד באופן יותר אפקטיבי איך להתנהל כשהוא רעב. יש לקחת בחשבון שתהליך הלמידה לוקח זמן ויהיו פספוסים בדרך (מחקר שמוכיח: http://www.medicalnewstoday.com/articles/249847.php
#05 "אם תאכל חלק מהירקות , תקבל קינוח"
תרגום: " אני לא יכול לחכות לרגע בו לא אצטרך לאכול ירקות ואכל לקבל ישר את הקינוח"
מה כדאי לעשות: במקום למצוא את עצמכם מנג'סים ומתגמלים בעזרת אוכל, הציעו ירקות על בסיס קבוע והוו מודל לחיקוי בעודכם אוכלים את זה.
ראציונל: מחקרים מראים שילדים מעדיפים את האוכל שהוצע כ"פרס" מאת זה שהם הוכרחו לאכול.
#06 "כל הכבוד!" (אחרי שאכלו יותר מהרגיל)
תרגום: " אמא ואבא גאים בי כשאני אוכל יותר ומסיים את כל הצלחת"
מה כדאי להגיד: "אנחנו תמיד שמחים לראות כשאתה קשוב לעצמך ולכמה אתה צריך לאכול".
ראציונל: להלל ילד שאוכל יותר, מלמד אותו שעדיף לאכול כמות גדולה יותר מאשר להיות קשובים לכמה אני באמת רעב. למרות שזה יכול להשתנות בין ארוחה לארוחה.
#07 "תאכל את זה. זה טוב בשבילך"
תרגום: "יש לזה טעם לא טוב"
מה כדאי להגיד: לזה יש טעם ממש טוב וזה מאוד מזכיר את ** שאתה אוהב.
ראציונל: מחקרים מראים (וגם ניסיון ) שטעם מניע ילדים הרבה יותר טוב מ"ממה טוב להם" אך בהחלט כדאי לתת תהם מידע על מוצר מזון חדש בייחוד אם הוא מזכיר או מתאים למשהו שהם אוהבים.
#08 "אם תמשיך להתנהג ככה לא תקבל שוקולד היום"
תרגום: "כל פעם שאני מתנהג יפה אני צריך לקבל ממתק/חטיף"
מה כדאי לעשות: עדכנו אותם מראש מה ההשלכות של התנהגות לא הולמת . והשאירו את האוכל מחוץ לסיפור
ראציונל: חשבו על ההשלכות הארוכות טווח של תגמול באוכל. במחקר שפורסם בשנת 2003 באיטינג ביהיויורז, מבוגרים שזכרו אוכל שניתן כתגמול או עונש, היו עם סבירות גבוהה יותר לאכילה בולמוסית.
#09 "אנחנו לא אוכלים עוגה כל יום כי זה לא בריא"
תרגום: "כל הדברים שאני אוהב וטעמים לי הם לא בריאים"
מה כדאי להגיד: " עוגה זה לא משהו שאוכלים כל יום. נאכל מהעוגה בסוף שבוע ביומהולדת של ..."
ראציונל: תיוג אוכל כדבר "טוב" או "רע" יוצר שיפוטיות מסביב לאכילה. במקום, ניתן ללמד את ילדינו איך ניתן לשלב את מזונות באופן כזה שיהיה מאוזן ובתדירות נכונה.
#10 "אתה לא אוהב את הארוחת ערב? רוצה שאכין לך משהו אחר?"
תרגום: "אני לא צריך להתנסותץ באוכל שאני לא מכיר, כי אמא/אבא תמיד יעשו לי מה שאני אוהב!"
מה כדאי להגיד: " לכולנו מוגש אותו האוכל. לפעמים תקבל את מה שאהוב עליך ולפעמים מישהו אחר"
ראציונל: אכילת ארוחות משותפות מלמדת ילדים שאכילה היא עניין משפחתי וזה מעודד אותם להתנסות ולהחשף למגוון גדול יותר.
אם משהו פה מצלצל מוכר, ואתם זקוקים להכוונה נוספת, מוזמנים ליצור קשר ב...