נכון שההמלצה לאוכלוסייה הכללית היא פעילות גופנית מתונה (דרגת מאמץ נוחה והתנשפות קלה) לפחות 150 דקות בשבוע, או פעילות מאומצת (דרגת מאמץ קשה) 75 דקות בשבוע. אבל, לפי מה שמראים המחקרים, מתאמנים יותר – חולים ומתים פחות. כך למשל, נמצא שהסיכון של אלו שרצים בקביעות 60-45 דקות בממוצע מדי יום ללקות במחלות כרוניות כגון מחלת לב, סרטן וסוכרת ולמות בגללן נמוך בכ-45%-30% מזה של אלו שלא מזיזים את עצמם.
למה? מה קורה לגוף שמתאמן בקביעות? הדם בו זורם טוב יותר לאיברים ונבנים כלי דם חדשים; הסוכר (גלוקוז) הופך לאנרגיה זמינה והרמה שלו בדם יורדת; ותאי השומן, שמפרישים חומרים פרו-דלקתיים (ציטוקינים) מצטמקים, וכך גם מערכת החיסון מתפקסת, מתייעלת, ונאבקת טוב יותר בתאים סרטניים. ואלו רק חלק משלל מנגנונים פיזיולוגיים רבים וטובים (שחלקם עדיין נחקרים ולא מובנים).
ומה לגבי פעילות גופנית מוגברת (למשל, יותר מ-60-45 דקות ריצה מדי יום)? אין מה לדאוג, היא לא מעלה את הסיכון לתחלואה ותמותה. מבחינה בריאותית ורפואית, אין כזה דבר "יותר מדי פעילות". כמובן למעט מקרים שבהם מתעוררות תלונות – כגון כאבים או קושי במאמץ – ואז צריך כנראה לחשב מסלול מחדש.